החיסכון הפנסיוני ממלא שלושה נדבכים עיקריים בחייו של הלקוח ובני משפחתו:
- בטחון כלכלי לאחר הפרישה (פנסיית זִקנה).
- מתן מענה כלכלי למבוטח ולמשפחתו, במקרה שלא יוכל לעבוד במהלך תקופת עבודה
(פנסיית נכות / אובדן כושר עבודה)
- מתן מענה כלכלי למשפחה, במקרה של פטירה בטרם עת
(פנסיית שארים חודשית / סכום חד-פעמי למקרה פטירה)
כאשר מגיעים לגיל פרישה, כספי החיסכון משולמים כסכום חודשי (קצבה) לכל החיים, כאשר מעבר לקצבה מזערית, ניתן גם לקבל סכומים חד פעמיים (בכפוף לכלי מיסוי פרישה ואישור מפקיד השומה). ההפקדות לחיסכון מזכות בהטבות מס (זיכוי/ניכוי על פי החוק), הניתנות על ידי המדינה לעידוד החיסכון הפנסיוני.
הקטגוריות הקיימות בעולם התוכן הפנסיוני:
ישנן 4 קטגוריות של מוצרים פנסיונים: קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל וקרנות השתלמות. בנוסף, בתוך כל קטגוריה יש מגוון רחב של אפשרויות שמציעים בתי השקעות וחברות הביטוח, וכן מגוון מסלולים שונים.
כל קטגוריה מתאפיינת ברמת סיכון אחרת, ולכן המרכיב הראשון בתכנון הפנסיוני הוא בירור של העדפות החוסך. יש מי שמוכן להסתכן יותר כדי להגיע לתשואות פוטנציאליות גבוהות, ויש מי שמעדיפים להסתפק בתשואות צנועות יותר למען השקט הנפשי.
גיל החוסך משפיע אף הוא, שכן ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, מומלץ באופן כללי לצמצם את מידת החשיפה לסיכון ולהגדיל את החשיפה לנכסים הנמצאים בסיכון נמוך יותר. לצורך כך נולד בשנים האחרונות באפיקים הפנסיונים (קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות גמל) מודל השקעה תלוי גיל, בו ככל שהגיל הביולוגי מתקדם, כך רמת הסיכון בקופה תפחת בהתאמה. עם זאת, כמובן שגיל אינו מהווה פרמטר מחייב ואופי ההשקעה נבחר בכפוף להתאמה האישית מול הלקוח.
קרן פנסיה
קרן הפנסיה הינה המוצר הפנסיוני הנפוץ ביותר בישראל וככל הנראה הפופולאריות שלה הולכת וגוברת. זאת בין היתר, עקב עידוד הממשלה, אשר העמידה למכרז קרנות פנסיה נבחרות, המציעות דמי ניהול מאוד נמוכים. בנוסף, קרן זו משמשת כמכשיר לחיסכון לטווח ארוך, שמטרתו לייצר הכנסה חודשית קבועה לזמן הפרישה ומקנה הגנה ביטוחית למשך תקופת החיסכון. כמו כן, קרן הפנסיה יודעת להמיר את סכום הכסף שנצבר בה במשך כל תקופת החיסכון, לקצבה חודשית שנותרת יציבה למדי.
לצורך המחשה, להלן דוגמה של הפרשות עובד שכיר ומעסיקו, במהלך תקופת העסקה:
כדי לייצר סכום משמעותי, שעל בסיסו תשולם לחוסך פנסיה חודשית בעת פרישה, במהלך שנות העבודה החוסך מפקיד באמצעות המעסיק חלק קטן מתוך השכר (6% ועד 7% ממנו בחודש), המכונה "תגמולי עובד" לאחת מקרנות הפנסיה, המתנהלות בבתי ההשקעות ובחברות הביטוח. במקביל להפקדת העובד, המעסיק מבצע הפקדה נוספת (6.5% ועד 7.5% מן השכר), המכונה "תגמולי מעביד", ובנוסף – המעסיק מפקיד גם רכיב של כספי פיצויים (6% ועד 8.33% מן השכר), סכום אשר מצטבר בקרן והופך לנזיל במקרה של סיום יחסי עובד-מעביד ומשמש כתשלום פיצויי פיטורין. עצמאים נדרשים אף הם להפקיד חלק מהכנסתם לקרן פנסיה.
פיצויי פיטורין
מכיוון שהפיצויים הם חלק בלתי נפרד מהכספים שישמשו לתשלומי הפנסיה, כדאי להימנע ממשיכתם, גם בעת החלפת מקומות עבודה.
כיסויים ביטוחים
קרנות הפנסיה, אם כן, מהוות מקור מרכזי ליצירת הכנסות בגיל הפרישה, אך מעבר לכך, הן כוללות חבילה של כיסויים ביטוחים חשובים:
כיסוי למקרה מוות – משולם לאלמן/ה במקרה פטירת המבוטח/ת בקרן הפנסיה, בצורה של קצבת אלמן/ה חודשית לכל החיים. גובה הקצבה תלוי בשכר המבוטח/ת ובמסלול הביטוח שנבחר. בנוסף, קיימת זכאות גם ליתומים בקבלת קצבה, עד גיל 21.
אובדן כושר עבודה – עמית שאיבד את כושרו לעבוד יכול לתבוע את הקרן ולקבל ממנה פנסיית נכות, בגובה של עד 75% מהשכר הקובע שלו, בכפוף להצגת אישורים רפואיים ולהחלטת ועדת הקרן.
אפיקי השקעה
הכספים המופקדים בקרן מושקעים במגוון אפיקי השקעה בשוק ההון, במסלול השקעה לבחירת החוסך.
בנוסף, מקצה המדינה רק לקרנות הפנסיה, אגרות חוב ייעודיות בריבית קבועה וללא תלות בשוק ההון. אותן אג"ח ייעודיות מקנות יציבות גבוהה ומסייעות למנהלי הקרנות בניהול יעיל של הקרן.
חשוב לציין שקרן הפנסיה מבוססת על עקרון הערבות הדדית, כקיבוץ אחד גדול, או במונח המקצועי ״מנגנון איזון אקטוארי״ – הבריאים בקרן מסבסדים את החולים, הצעירים שעדיין חוסכים מסבסדים את הפנסיונרים שמושכים קצבה מהקרן.
עובדה זו טומנת בחובה גורמי אי ודאות, כיוון שבמקרי קיצון, כמו למשל שנה בה מבוטחים רבים בקרן מסוימת נפטרו, עלולה להכניס את הקרן לגירעון, אשר ימומן על ידי כלל החוסכים, ובכך יפגע הסכום שצברו.
קופות גמל
מהוות אחד מאפיקי החיסכון ארוך הטווח, המשמשים כפלטפורמה לניהול כספים קצבתיים המיועדים לקצבה חודשית וכספים הוניים המיועדים למשיכה חד-פעמית.
על קופות הגמל נמנות הקופות הבאות:
קופות גמל קלאסיות – קופות שבוצעו אליהן הפקדות עד סוף שנת 2007. ייעודן של הקופות הללו הינו כספים הוניים למשיכה חד-פעמית בכפוף לתנאי הנזילות.
קופות גמל שנפתחו לאחר שנת 2008 – קופות המיועדות אך ורק למטרת קצבה חודשית.
קופות אלו פטורות מעלויות קנייה ומכירה, מעבר בין מסלולי השקעה אינו נחשב לאירוע מס והן ניתנות לניוד בין הגופים השונים.
קופות גמל לפי תיקון 190 – תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, הגיע בשנת 2012 ועשה סדר בזכויות והטבות המגיעות לגמלאים. השימוש הנפוץ ביותר בתיקון הוא האפשרות של אותה אוכלוסייה לנהל את כספיהם הפרטיים בקופות הגמל השונות ולשמור על נזילותם.
מעבר לניהול השקעות איכותי, ההטבה המשמעותית בתיקון היא ההנחה במס רווחי הון – במקום 25% ריאלי ישלם החוסך בקופה מס של 15% על הרווח הנומינלי (כמו בפיקדון).
הטבה זו החזירה את הניהול בקופות הגמל לקדמת הבמה.
קופות גמל לניהול כספי פיצויים לאחר התחשבנות מס – קופות המהוות חלופה אטרקטיבית לפדיון כספי הפיצויים בסיום ההעסקה. זוהי קופה הקולטת את הכספים לאחר ניכוי מס, כך שהם מנוהלים כתגמולים נזילים למשיכה הונית כסכום חד-פעמי בכל עת, בכפוף לתשלום 25% מס על הרווח הריאלי.
קופות גמל לניהול כספי עמית שנפטר – קופות גמל המהוות אלטרנטיבה אטרקטיבית המאפשרת לעמית להוריש את קופת הגמל, לאחר פטירתו, באמצעות העברת הכספים הצבורים לקופת גמל שתנוהל על שם היורשים החוקיים או המוטבים. השיוך לא כרוך באירוע מס. בעת משיכת הכספים הללו כסכום חד-פעמי ישלם היורש / המוטב מס בשיעור של 25% על הרווח הריאלי שנצבר החל מפתיחת הקופה.
קופת גמל להשקעה – החידוש האחרון בתחום קופות הגמל, מאפשר הפקדה בסך של עד כ-70 אלף ₪ בכל שנת מס לחשבון גמל. הכספים הצבורים בחשבון נזילים למשיכה הונית בכל עת, בכפוף לתשלום 25% מס על הרווח הריאלי בלבד. עם זאת, אם העמית מבקש לממש את הכספים הצבורים כקצבה חודשית (החל מהגעתו לגיל 60), הקצבה תהיה פטורה ממס הכנסה והעמית ייהנה מפטור ממס על כל הרווחים שנצברו עד לאותו מועד. ייחודה של קופה זו הינו שאין העמית נדרש לקבל החלטה מראש במועד ההפקדה על אופן המימוש וכל האפשרויות פתוחות בפניו (הון או קצבה).
ביטוח מנהלים – לא בדיוק ביטוח ולא רק למנהלים.
אתחיל מהסוף – במציאות של היום, במרבית המקרים, לא משתלם לחסוך בביטוח מנהלים חדש.
ביטוח מנהלים הוא חוזה אישי, בין המבוטח לבין חברת הביטוח, המגדיר את תנאיו של המבוטח. חברת הביטוח או המבוטח אינם יכולים לשנות את הפוליסה במהלך התקופה באופן חד צדדי.
לכאורה מדובר בדבר מצוין, אבל האם הייתם רוצים למצוא את עצמכם כבולים לאותו חוזה למשך עשרות שנים? כך, גם אם נערכים שינויים בנושא דמי הניהול או העלות הביטוחית, הן לא חלות על פוליסות שנפתחו בעבר.
לדוגמה, בפוליסות שנפתחו לפני שנת 2004, עלויות הריסק (הביטוח למקרה מוות) יכולות להגיע לעד 30% מהפרמיה החודשית, לעומת פוליסות שנפתחו מאוחר יותר. בפוליסות החדשות ניתן לרכוש ריסק גבוה הרבה יותר בעלות נמוכה.
מבוטח שחתום על פוליסה בחברת ביטוח מסוימת ואינו מרוצה מהתשואות שמשיגה עבורו אותה חברת ביטוח, היה מגלה שבמעבר לחברה אחרת, הוא מאבד את כל התנאים שהיו לו בפוליסה הקודמת.
כיצד נקבע סכום הקִצבה החודשית?
לצורך חישוב הפנסיה החודשית נעזרים במקדם פרישה, אשר ממיר את החיסכון שצברתם לפנסיה החודשית שלכם. במועד הפרישה מחלקים את הסכום שנחסך בתכנית במקדם הפרישה. לדוגמה: חוסך שמקדם הפרישה שלו עומד על 200 וחסך מיליון ₪ בתכנית, יקבל פנסיה חודשית של 5,000 ₪.
ככל שמקדם הפרישה יהיה נמוך יותר, כך פנסיית הפרישה תהיה גבוהה יותר.
מקדם ההמרה בביטוח המנהלים – עד לשנת 2013, מקדם זה נקבע במועד ההצטרפות של המבוטח לתכנית. המקדם היה ידוע לאורך כל תקופת החיסכון ועד הפרישה. במידה ובמועד הפרישה ירצה המבוטח לפרוש ולעבור למסלול השונה מהמסלול בו נקבע לו המקדם, ייקבע עבורו מקדם חדש במעמד הפרישה.
החל משנת 2013 לא ניתן עוד להצטרף לפוליסות בעלות מקדם מובטח אלא רק מגיל 60.
ובכל זאת, ביטוח מנהלים הינו כלי חיסכון פנסיוני, שהדגש בו הוא הגמישות בבחירת הביטוחים, ובעובדה שמדובר בחוזה אל מול חברת הביטוח ולא בתקנון, כפי שקיים בקרנות הפנסיה, שיכול להשתנות עם השנים. בנוסף, לעומת קרן הפנסיה בה גובה הכיסויים הביטוחיים נקבעים בהתאם לגובה השכר, בביטוח המנהלים ניתן להתאים את גובה הכיסויים לצרכי החוסך ומשפחתו.
איפה הקאץ'? במחיר – יקר משמעותית מקרן הפנסיה.
חשוב להדגיש שמי שברשותו ביטוחי מנהלים ישנים, כדאי לבצע בדיקה פרטנית לפני שמוותרים עליו לטובת מוצר פנסיוני אחר. חלקם נושאים מקדם קצבה מובטח ונמוך ביחס להיום, שמשמעותו קצבה גבוהה יותר.
אז מה יותר טוב? כפי שבטח הבנתם, אין כאן תשובה חד משמעית וזה לחלוטין תלוי בהעדפות החוסך, בצרכים שלו ובתנאים הקיימים שלו, ולכן מצריך בדיקה ותכנון פרטני ואישי.
קרן השתלמות
תכנית חיסכון פטורה ממס לתקופה של 6 שנים ואילך. כלומר, חיסכון לטווח בינוני, למעט מימוש הקרן לצורך השתלמות. אמנם שם המוצר הוא "קרן השתלמות", אך חשוב לדעת כי הכספים לא נועדו למטרות השתלמות בלבד, ובתום תקופת החיסכון, לאחר 6 שנים, החוסך יכול לעשות בכספים כרצונו.
בקרן השתלמות לשכירים, מופקדים כספים באופן שוטף, הן על ידי העובד והן על ידי המעביד, כאשר גובה ההפקדה נקבע בהתאם לגובה שכרו של העובד.
בקרן השתלמות לעצמאים, ניתן להפקיד עד 7% מההכנסה השנתית ומבחינת רשויות המס, ההוצאה המוכרת הינה 4.5% שהעובד הפריש לקרן.
קרן ההשתלמות פטורה מכל מס עד התקרה בעת משיכת הכספים. לכן מדובר באפיק חיסכון משתלם במיוחד ויוצא דופן בין אפיקי החיסכון.
קרן ההשתלמות אמנם נזילה לאחר 6 שנים, אך עם הגעת החוסך לגיל הפרישה או שבכוונתו לממש את הקרן למטרתה המקורית (השתלמות בהתאם להוראות הדין), הוא יכול למשוך את הכספים בפטור ממס לאחר 3 שנים בלבד.
למרות הבלבול הקיים לעיתים בנושא, אין חובה למשוך את הכספים לאחר 6 שנים. במקרה בו אין צורך מידי בכספים, קרן ההשתלמות תהיה נזילה והחוסך יוכל לממש את הכספים בכל עת.